קיימות בחקלאות תבלינים: הגנה על המגוון הביולוגי של סרי לנקה

תארו לכם חווה. מה אתה רואה? שורות ישרות, יבול אחד, נמתח לנצח? זה הרעיון המודרני. אבל הקינמון הכי טוב בעולם - כן, הוא לא גדל ככה.

בחווה השותפה שלנו בקלוואנה, הדברים נראים אחרת. עצי קינמון אינם מסודרים כמו חיילים. הם גדלים בצל ג'קפרי, עם גפני פלפל המטפסים על הגזעים שלהם והל מפוזר נמוך על פני האדמה. זה מרגיש פחות כמו מטע, יותר כמו יער שפשוט... החליט שהקינמון שייך לשם.

והנה הנקודה: קיימות היא לא איזו מילה שיווקית נוצצת כאן. זה הישרדות. אתה לא יכול להפשיט את האדמה ולצפות לטעם ששווה לדבר עליו. צריך לעבוד עם הקצב של המקום. תחזיר את מה שאתה לוקח.

החקלאים אומרים את זה יותר טוב ממה שאי פעם יכולתי: "היער מאכיל את הקינמון, והקינמון מאכיל אותנו." עבורם, זה לא פילוסופיה - זה השכל הישר,[1][0] עבר מטה [1][0].

טיילנו בארץ במשך יותר מ-20 שנה. אותן משפחות, אותה אדמה, אותה דרך חקלאות. ואולי זה הסיפור האמיתי: קיימות אינה חדשה. זה ישן. ישן יותר מכל מילת באזז. אתה יכול לטעום את זה בכל נוצה.

הבעיה במונו-תרבות: מדוע "רק קינמון" אינו מספיק

בואו נדבר על איך רוב החקלאות המודרנית עובדת. זה נקרא מונו-תרבות - גידול יבול אחד בלבד על פני שטחי אדמה ענקיים. זה נראה יעיל, אבל זו למעשה הגרסה של החקלאות לשים את כל הביצים שלך בסל אחד.

הבעיה? מונו-תרבותיות יוצרות מערכות שבריריות:

• האדמה מתעייפת - כמו לאכול את אותה ארוחה כל יום, האדמה מתרוקנת מחומרי הזנה ספציפיים.
• מזיקים משתוללים - כאשר חרקים מוצאים את האוכל האהוב עליהם בכל מקום, הם מתרבים ללא שליטה.
• חיות בר נעלמות - אין מגוון אומר שאין בית גידול לציפורים, דבורים או חרקים מועילים.
• האדמה נעשית תלויה- בדשנים כימיים וחומרי הדברה רק כדי לשרוד.

"התרחקנו מהדגם הזה מהיום הראשון. תחשבו על זה: איך יכול להיות שמשהו שגדל במה שנקרא "מדבר ירוק" יכול להתאים אי פעם לעומק הטעם שמגיע ממערכת אקולוגית חיה ונושמת? האמת די בוטה. היא לא יכולה."[[t2831]8]]

קינמון ציילון אמיתי נושא את הסביבה שלו בכל שכבה. המתיקות הרכה הזו, המורכבות העדינה - הארץ מדברת. 

והנה העניין. אתה לא יכול למהר בזה. אתה לא יכול בכוח לצאת משדה סטרילי. או שאתה נותן לטבע לקבוע את הקצב, או שאתה מאבד את מה שהופך אותו למיוחד מלכתחילה.

מודל DRUERA: חקלאות כיעור מחדש

מודל DRUERA: חקלאות כיעור מחדש

עמוד 1: Agroforestry – דרך "גן יער קלוואנה"

כנסו לחווה השותפים שלנו ותבחינו בזה מיד. זה לא נראה כמו חווה. בלי שורות אינסופיות, בלי שדות מפושטים. זה מרגיש יותר כמו להיכנס לתוך יער שכבות. לכל דבר יש את המקום שלו ושום דבר לא גדל לבד.

הנה מה שתראה:

• גוון טבעי: עצי ג'קפרי וקוקוס גבוהים היוצרים חופה. הוא מרכך את השמש הטרופית ומחסה על נצרי קינמון צעירים.
• גידולים מטפסים: גפני פלפל מתפתלים גזעים, תוך שימוש בחלל אנכי מבלי לגנוב חומרים מזינים.
• בני הדודים של התבלינים: ציפורן, אגוז מוסקט והל מרבדים את קרקעית היער, שומרים על האדמה מכוסה ובריאה.
• בוני קרקע: עצי גלירצידיה עושים את עבודתם בשקט, שולפים חנקן מהאוויר ומזינים אותו ישר חזרה לאדמה.
  

זה חורג מ"נטיעה מעורבת". זו מערכת אקולוגית - צמחים שעוזרים זה לזה כפי שתמיד נועדו.

עמוד 2: אדמה חיה – יסוד הטעם

הפילוסופיה שלנו פשוטה. שמור על האדמה, והיא תדאג לכל השאר.

• אנחנו לא עובדים. האדמה נותרה שלמה, כך שרשתות הפטריות והמיקרואורגניזמים - האינטרנט התת-קרקעי של הטבע - נשארות בחיים ומקושרות.
• אנחנו נותנים לעלים ולענפים ליפול במקום שהם יכולים. עם הזמן הם מתפרקים, הופכים לספוג רך שמזין את כדור הארץ.
• שום דבר לא הולך לפח. שאריות קליפת קינמון, עלים, שבבי עץ - הכל חוזר לקומפוסט וחוזר לאדמה.
• וכמובן, ללא כימיקלים. אין קיצורי דרך. האיזון של המערכת האקולוגית דואג למזיקים הרבה יותר טוב ממה שריסוסים יכלו אי פעם.

התוצאה? אדמה שופעת חיים. תולעי אדמה בכל מקום. חיידקים מזמזמים מתחת לפני השטח. הבסיס החי הזה הוא מה שנותן לקינמון שלנו את הטעם העדין והמורכב שלו.

עמוד 3: חוכמת מים – ריקוד עם המונסונים

המונסונים בסרי לנקה לא משחקים. אבל במקום להילחם בהם, אנחנו נשענים על הקצב שלהם.

• אנו שותלים לאורך קווי המתאר של הארץ. בדרך זו אנו מאטים את קצב המים ומונעים מהאדמה להישטף.
• מרפסות אבן ישנות - שנבנו לפני דורות - צועדות על צלע הגבעות. הם שוברים את כוחו של הגשם.
• בריכות מסורתיות בתחתית המדרונות תופסות את ההצפה ואוגרות מים לחודשים היבשים. זה נותן לציפורים, לדגים ולחרקים מקום לשגשג.

עם גישה כזו לשליטה במים, הכל עניין של להקשיב להם, לכבד אותם ולהפוך אותם לחלק מהמערכת.

"לכו בחווה שלנו ותשמעו את ההבדל", אומר מייק דה ליברה. "ציפורים קוראות, חרקים מזמזמים, עלים מרשרשים. הרעש הזה? אלה החיים. היכנסו לחווה קונבנציונלית והיא שקטה. השקט הזה הוא קול הצרות. ניקח את הגרסה המבולגנת, הרועשת והתוססת בכל יום."

זה לא עיבוד האדמה. זה חקלאות עם האדמה. כל תרגול מתחבר לאחר, יוצר מערכת שלא רק מקיימת את האדמה - היא עושה אותה עשירה יותר, שנה אחר שנה.

אפקט האדווה: כיצד המגוון הביולוגי יוצר תבלין טוב יותר

אתם אולי תוהים - האם כל המאמץ הנוסף הזה באמת עושה קינמון טוב יותר? התשובה היא כן מוחלט.הנה איך שיטות החקלאות שלנו מתורגמות ישירות למה שאתה חווה במטבח שלך:

טעם שמספר סיפור

• חיי הצומח המגוונים סביב עצי הקינמון שלנו יוצרים מה שמדענים מכנים "מיקרוביום מורכב של קרקע"
• חשבו על זה כעל קהילה עשירה של חיידקים ופטריות המסייעים לעצי קינמון לגשת למגוון רחב יותר של מינרלים וחומרי הזנה
• זו לא רק תיאוריה - אתה יכול לטעום את ההבדל. תווי הדבש-הדרים, החמימות העדינה, המורכבות המדהימה הזו? זה מה שקורה כאשר קינמון גדל באדמה חיה באמת
• זו המשמעות האמיתית של טרואר - אתה ממש טועם את האופי הייחודי של גן היער הספציפי הזה

גלה כיצד אדמה מעצבת טעם במדריך הטרור שלנו

צמחים שמגנים על עצמם

• גן היער שלנו עובד כמו תוכנית משמר שכונה טבעית
• צמחים פורחים מושכים חרקים מועילים הטורפים מזיקים
• הציפורים המקננות בחופה מספקות שירותי הדברה בחינם
• עצים חזקים ובריאים מתנגדים באופן טבעי למחלות
• זו מערכת מווסתת עצמית שבה לכל דבר יש עבודה לעשות

טוהר שאתה יכול לסמוך עליו

• מכיוון שלעולם איננו משתמשים בחומרי הדברה או קוטלי עשבים סינתטיים, אין סיכון לשאריות כימיות בקינמון שלך
• בדיקות המתכות הכבדות הרגילות שלנו מציגות באופן עקבי תוצאות הרבה מתחת לגבולות הבטיחות
• האדמה הנקייה מצמיחת תבלינים נקיים - זה כל כך פשוט
• כשאתה בוחר ב-DRUERA, אתה מקבל רק קינמון - שום דבר לא נוסף, שום דבר לא מוסתר

ראה את תוצאות בדיקת הטוהר העדכניות כאן

"אנשים שואלים לעתים קרובות אם חקלאות בת קיימא באמת חשובה למוצר הסופי. אני אומר להם לטעום את הקינמון שלנו זה לצד זה עם כל אחד אחר. ההבדל הוא לא עדין - זה ההבדל בין משהו שגדל בקפידה לבין משהו שגדל עם כימיקלים. אתה לא רק טועם את הבריאות של קינמון. מערכת אקולוגית."

האיכות יוצאת הדופן של הקינמון שלנו היא לא משהו שאנחנו מוסיפים במהלך העיבוד - היא מובנית בכל שלב של איך אנחנו מגדלים אותו. מהאדמה ומעלה, אנו יוצרים תנאים לטבע לבטא את עבודתו המשובחת.

מעבר לחווה שלנו: המחויבות שלנו למערכת האקולוגית של סרי לנקה

מעבר לחווה שלנו: המחויבות שלנו למערכת האקולוגית של סרי לנקה

האחריות שלנו לא מסתיימת בקצה חוות השותפים שלנו. אנחנו הורסים שורשים גם בקהילה הרחבה יותר.

התחלנו לעבוד עם בתי ספר מקומיים על תוכנית פשוטה אך רבת עוצמה: על כל שקית קינמון DRUERA שנמכרת, אנו עוזרים לשתול שתיל עץ מקומי באזורים מושפלים סביב קלוואנה. הילדים שותלים אותם, מטפלים בהם ולומדים למה היערות האלה חשובים.

גני היער האלה עושים יותר מאשר לגדל תבלינים מדהימים - הם יוצרים מסדרונות חיוניים עבור חיות הבר המדהימות של סרי לנקה.אותה חופה שמצלה על עצי הקינמון שלנו גם מחסה:

• לנגור בסכנת הכחדה
• הציפורים האנדמיות המדהימות של סרי לנקה כמו הלהבה ארגמן
• אין ספור מינים של צפרדעים וחרקים שנמצאו בשום מקום אחר על פני כדור הארץ
  

"אנחנו מוכיחים כאן משהו חשוב", אומר מייק דה ליברה. "לא צריך לבחור בין עסק משגשג לבין מערכת אקולוגית נהדרת. יש גישה טובה יותר. למה לא לחבר אותם? ואנחנו באמת גאים לראות שהם עושים אחד את השני טוב יותר. אנחנו מראים לשכנים שלנו שהמוצרים היוקרתיים ביותר מגיעים מהנופים הבריאים ביותר."

החלום שלנו הוא לא להיות החווה היחידה בת קיימא - זה להפוך לאחת מני רבות. כי כשדרך החקלאות הזו מתפשטת כולם מנצחים: החקלאים, היערות, חיות הבר ואתם.

מסקנה: בחירה לחך ולכוכב הלכת

כשאתה בוחר בקינמון DRUERA, אתה מקבל יותר מסתם תבלין. אתה מקבל:

• טעם של מערכת אקולוגית משגשגת
• חוכמת דורות של חקלאים
• מוצר שלמעשה משפר את האדמה שממנה הוא מגיע

כל רכישה שתבצע היא הצבעה לסוג העולם שבו אתה רוצה לחיות. עולם שבו חוות הן יערות, שבו הטעם מגיע מהמגוון הביולוגי, ושבו הדברים הטובים ביותר בחיים הופכים את כדור הארץ לבריא יותר.

מוכן לטעום את ההבדל?

👉 התנסו בציילון בגידול בר קיימא קינמון

המטבח שלך הופך לחלק מהפתרון.